פרויקט "נכים למען נכים"

מי מבין את הנכה יותר מאשר נכה? הלא הסבל מקרב ומעורר הזדהות, והזדהות פירושה תמיכה, ותמיכה היא עזרה עצומה, עצומה!
ב"יד לנכה" הרגישו שהעזרה שהנכה יכול לעזור לאחיו הנכים, היא לא רק תמיכה רגשית. היא גם פיזית, כלכלית, מעשית.
וכך, עם הרבה תקווה ואמונה, יצא לדרך פרויקט "נכים למען נכים".

וכך זה עובד:

מייקל:
אני נכה 100%, מרותק לכסא גלגלים, נאלץ להעזר בפעולות היסודיות: אכילה, רחיצה, נידות ועוד.
במשך שנים הרגשתי חסר משמעות. בשביל מי אני חי? בשביל מה? מה מוסיפה לעולם העובדה כי מייקל כהן יושב בכסא הגלגלים שלו וצופה מהחלון על הילדים המשתעשעים בחוץ?
לא הייתי בדיכאון, כן הייתי מצוברח בדרך כלל, ומתרחק מחברת אדם.
יום אחד נכנס '"יד לנכה"' לחיי בסערה, והפך אותם על פיהם.
הגיע אלי נציג נמרץ, שהציג את עצמו בשם ג'קוב.
התנהלה ביננו שיחה שנשמעה בערך כך:

ג'קוב: אני צריך את עזרתך, מייקל.
אני: אפילו לעזור לעצמי אני לא יכול. איך אתה חושב שאעזור לך?
ג'קוב: לא לי. לילד נכה, בן 15, שזה עתה כרתו את רגלו השמאלית.
אני (בזעזוע): כרתו? אתה בטוח?
ג'קוב: כן. אראה לך תמונה אם תרצה. עכשו הוא צריך פרוטזה טובה שתחזיר אותו לחברים, לבית ספר, לחיים. המדינה לא משלמת את זה, קופת חולים גם לא, להורים שלו אין שקל. אני צריך את העזרה שלך!
אני: באת לבקש תרומות?
ג'קוב: ממש לא. באתי לבקש ממך להתקשר לאנשים, לפי רשימה שניתן לך. לספר על ג'קוב, לבקש מהם לתרום. אנשים בריאים שהולכים על שתי רגליים, אולי יבינו שילד זקוק לעזרתם כדי ללכת לפחות על פרוטזה.

אתם מבינים? לא יכולתי לומר "לא". ילד! נכה כמוני! מה, שישב גם הוא על כסא גלגלים כל החיים ויסתכל על הילדים המשחקים למטה? לא ולא! התקשרתי לאנשים, סיפרתי שאני נכה, ביקשתי תרומה בשביל הנער שכרתו לו רגל.
כנראה שאם למישהו בוער בלב, אפשר לשמוע את זה דרך הטלפון. אנשים תרמו, קנו לילד פרוטזה והייתי מאושר. בזכותי!
אחרי הילד הנכה היה צריך לגייס תרומות עבור אישה נכה, אם לכמה ילדים קטנים, שהיתה זקוקה בדחיפות למכשיר יקר.
פתאום היה לי בשביל מה לקום בבוקר. החיים נעשו בעלי משמעות!

מבינים את העיקרון?
מייקל הפך להיות מאושר, כי הוא עזר לנכה אחר.
הנער כרות-הרגל קיבל בתרומה פרוטזה, ויכול לחזור אל החיים ואל החבר'ה.
האישה הנכה קיבלה את המכשיר לו היתה זקוקה.
נכים עוזרים לנכים!